אומנות פסיכדלית בשנות ה-60

אומנות פסיכודלית לא התפתחה כ"יש מאין" או לקחה השראתה רק מנטילת סמי הזייה-כאמור, ידוע לכל כי פסיכודליה דגלה בשימוש של סמים.

למרות שרעיון זה היה אופייני למנטליות של אותה תקופה, הוא אינו המקור העיקרי להשראה של האומנות הפסיכודלית.

ניתן להבחין כי היא שאבה את השראתה ממספר זרמים באומנות:

 

ארט-נובו:

השפעה גדולה על האומנות הפסיכודלית הוא זרם ה"ארט נובו" ובמיוחד עבודותיהם של אלפונסו מוכה ואלפרד בולרי.

דוגמא לכך ניתן לראות בעבודתו של סטנלי מאוס-Big brother and the holding company פוסטר מ1966  לאולם האבלון שנשען של עבודה של מוכה מ1896...

הארט-נובו (בצרפתית-אומנות חדשה) הוא זרם באמנות שהתפתח באירופה ובארצות הברית במחצית השנייה של המאה ה-19. הוא שואב את השראתו ממוטיבים טבעיים כמו אלמנטים מהחי והצומח וצורת הגוף הנשית, תרבויות המזרח הרחוק ואומנות יפנית. הוא מאופיין בעיטורים רבים, בהשטחה ובשילוב של טקסט וטיפוגרפיה.

 

 

 

אומנות האופ-ארט:

אמנות האופ-ארט צמחה החל מאמצע שנות החמישים בעיקר באירופה ובשנות השישים התפשטה לארצות הברית. זוהי אמנות מופשטת המשתמשת בצורות גאומטריות החוזרות במערכים ובדפוסים שונים .בתהליך הקליטה החזותית של צורות אלה נוצרת בעיני הצופה אשליות אופטיות של תנועה ומימדי עומק ונפח. האומנות האופטית יוצרת אפקטים של תנועה מדומה, אשלייתית, באמצעות מערכות מורכבות של קווים, צורות וצבעים. ביצירות אלה נעשה שימוש בתופעות תפיסה פיזיולוגיות ופסיכולוגיות היוצרות תעתוע ואשליה, תופעות שאנו נתקלים בהם מדי יום, אך ביצירות האמנות הן מוצגות באופן מבודד ומרוכז ולכן מעוררות אשליה ממוקדת של תנועה. ממד התעתוע והאי-ודאות של מראה העיניים היווה בסיס משותף לאופ ארט המדוייק ולאומנות הפסיכודלית. מספר רב של אומנים הושפעו ממנה כיוון שהייתה מושלמת לסגנון הפסיכודלי שהשתמש הרבה באשליות אופטיות, משחק בין מימדים וצבעים נגדיים.

 

אומנות הפופ-ארט:

אחת מתנועות האומנות המרכזיות של ארצות הברית ואנגליה של המאה ה-20.

אומנות הפופ שנויה במחלוקת והדגישה את הקיטש בכל מה שהתרבות הפופולרית מייצגת, בכך היא מחאה נגד תרבות האומנות האליטיסטית והרצינות שהקיפו אותה.

הנושאים בהם התעסקו אומני הפופ הם האופי האורבני של החברה האמריקנית בימים שלאחר מלחמת העולם ה-2, תרבות הצריכה ותרבות הבידור.

מטרתה הייתה לקרב את האומנות לקהל רחב יותר, לאנשים הפשוטים והרגילים ובכך לטשטש את הגבולות שבין אומנות גבוהה ותרבות פופולרית נמוכה.

בין האומנות הפסיכודלית לאומנות הפופ קשר מובהק, שכן שניהן היו סוג של מרד בחברה השמרנית שנוצרה לאחר מלחמת העולם ה-2.

ניתן לראות כי האומנות הפסיכודלית קיבלה את השראתה מאומנות הפופ בשימוש בצבעוניות העזה ובדימויים  ושימוש באייקוני תרבות שנלקחו רבות מתרבות הפופ ותרבות הצריכה. דוגמא מובהקת לכך היא אומנות הקומיקס שנוכחת בשני הזרמים.

לשני זרמי האומנות היה קשר הדוק  לתרבות, לאופנה, לקולנוע ולהשקפות החיים של התקופה בה הן התקיימו.

 

השפעות נוספות על האומנות הפסיכודלית היו המנדלות ההודיות ותרבות המזרח, פוסטרים בסגנון המערב הפרוע ואפילו אריזות מזון תעשיתיות.

השראה נוספת היא מספרי אומנות ויצירות ספרותיות אליהן ניתן לשייך את סטנלי מאוס, שהיה ידוע בחיבתו לאלו ודוגמה לכך היא כי בעת שיטוט בספריו, הוא נתקל בעבודה של אדמונד ג'יי סאליבן..., מה שהוביל אותו לעיצוב הלוגו המפורסם של להקת הרוק "גרייטפול דד".